השיר המופלא הזה היה אמור להיות מובא הרבה בהמשך. הוא למיטיבי לכת, שהאוזן שלהם כבר התרגלה הרבה לבלוז.
גם חשבתי לכתוב באריכות רשימה על ר.ל. ברנסייד, ושם להביא אותו בצורה מסודרת.
אבל לא יכולתי לשלוט בעצמי שלא להביא אותו. סתם כי הוא מכשף וקסום ויפיפה.
אם מקשיבים בעיקר לשירה וכאילו הנגינה היא ליווי, לגמרי מפספסים את השיר. מוכרחים להקשיב קודם כל לנגינה, היטב ובפרוטרוט ולגיטרה לחוד ולתופים לחוד. השירה היא רק הקצפת שמרוחה על העוגה הזו ולא עצם הבשר שלה (כמו שכתבתי באריכות 2 רשימות אחורה).
הגאון הנורא הזה יצק כאן את המהות של ה Fife and Drum, שכתבתי עליו 4 רשימות אחורה, לשיר מיוחד במינו. בלי לדעת מה זה Fife and Drum ולהבין את הקסם מפספסים את השיר. זה לא עוד שיר בלוז, זה משהו שונה, שאין לו אח ורע. צילום של שרשי הבלוז מזווית חדשה ומיוחדת.
Goin' down South, I'm going down South
Goin' down South, I'm going down South
Where the chilly wind don't blow
I'm going with you, babe, I'm going with you babe
I'm going with you, babe, I'm going with you baby
I don't care where you go
Some other man, some other man
Some other man, some other man
Always hangin' around
I'd rather be dead, I'd be rather dead
I'd rather be dead, I'd be rather dead
Than to see you with another man
(Sleepin' six feet in the ground)
מוזיקת ה Fife and Drum (חליל ותוף) החלה כמוזיקה צבאית באירופה החל מהמאה ה16. בארצות הברית יש מסורת של מוזיקה זו בגרסה האמריקאית החל ממלחמת השחרור האמריקאית.
זו דוגמה לשחזור של מוזיקה כזו ממלחמת האזרחים
.
השחורים באזורים הנידחים של הגבעות הצפוניות של מיסיסיפי, אספו את הכלים שנותרו אחרי מלחמת האזרחים, ניגנו בהם כמו ששמעו את החיילים מנגנים, וצמח מזה משהו אחר לגמרי.
זו מוזיקת הבלוז שהכי שומרת בתוכה את מה שקורה בטקסי הוודו. במשך שעות מנגנים מוזיקה מדיטטיבית-מיסטית-אקסטטית ונכנסים למצב תודעה של וודו. האגדות העממיות מספרות שזר שמצטרף למעגל כזה, שלרוב הוא משפחתי, ליותר מדי זמן, יכול להעלם. ואחר כך נולד במשפחה ההיא תינוק חדש…
מוזיקאי בלוז ענקים כמו מיסיסיפי פרד מקדואל, ר.ל. ברנסייד, ג'וניור קימברו, רוברט בלפור, חלק ממה שעשה פורי לואיס ועוד, המשוייכים לסגנון הנקרא בלוז של הגבעות הצפוניות של מיסיסיפי, שהוא הבלוז השורשי ביותר והנפשי והעמוק ביותר, יש בנגינתם קשר ברור במיוחד למוזיקה הזו. כל מוזיקת הבלוז יכולה להיות מובנת רק אחרי שלומדים לשמוע בתוכה את רוח הקצב האקסטטי שבולט במוזיקת החליל ותוף, הוא הבסיס והשורש של כל הבלוז.
.
מוזיקת Fife and Drum שחורה אופיינית:
.
.
המפורסם ביותר מהנגנים בסגנון הזה הוא Othar Turner המכונה Otha Turner. נולד ב 1907 וחי עד 2003.
כאן הוא סרטון של נגינה שלו. הסרטון היה ביוטיוב ב9 חלקים. איחדתי אותם והעליתי מחדש, כדי שיהיה אפשר לשמוע ברצף. צריך כמובן להיזהר כי זה יכול להעביר למצב תודעה אחר. כדאי לשים לב היטב לריקוד.
.
עוד נגן חשוב בסגנון זה הוא Napoleon Strickland
.
*
קטע Fife and Drum נפלא של Mississippi Fred Mcdowell:
אני מביא עוד דוגמה, שונה קצת, של Sid Hemphill, בעיקר כדי ראות את הרקע של נכדתו זמרת הבלוז הענקית jesse mae hemphill, שגדלה במשפחת Fife and Drum והמוזיקה שלה קשורה בעבותות חזקים לסגנון הזה.
.
ג'סי מיי המפיל עושה Fife and Drum:
ואי אפשר בלי עוד דוגמה ממנה, שיר פולח לב שאינו בסגנון Fife and Drum אבל קל לשמוע איך רוח ה Fife and Drum פועמת בו.
.
כאן Robert Belfour, מאמני הבלוז הגדולים והנפלאים ביותר, מנגן שיר מופלא ומהפנט. ניתן להבחין היטב איך הגיטרה שלו עושה בעצם Fife and Drum, והכח ההיפנוטי שבשיר מגיע גם הוא משם. אפילו התנועות שלו בסרטון מזכירות את הריקוד של ה Fife and Drum.
.
ועוד רוברט בלפור עושה Hill Stomp, הכוונה ב HILL שזה סגנון הגבעות של מיסיסיפי, הגבעות הצפוניות. STOMP הוא ריקוד של קצב שעושים ברגליים, כאן זה הקצב של Fife and Drum.
.
אני מביא כאן שוב את השיר שהבאתי ברשימה הקודמת, אם מאזינים לגיטרה לבד מרגישים ברור כיצד קצב של ה Fife and Drum הוא היסוד לכל נגינת הבלוז ומפתח להרגיש את מה שמופלא ועמוק בה.
Mainly Blues 